הסדרי שהייה/זמני שהות
זמני שהות (המכונים גם "הסדרי שהייה") מגדירים את זמני השהייה של הקטין עם כל אחד מהוריו. גיבוש זמני שהות נתון למרחב תמרון רב הן בהליכים משפטיים והן בהסכמות בין ההורים.
כיום הולך ותופס תאוצה הסדר של חלוקת זמני שהייה שוויוניים בין שני ההורים. הכוונה הינה שהילדים מתגוררים אצל שני ההורים (באופן שמחצית השבוע אצל הורה אחד, ומחצית אצל הורה שני, על פי חלוקה מוסכמת בין ההורים).
לעו"ד שירלי טבקמן פלגי ידע ונסיון בייצוג בתביעות קטינים, תוך שיתוף פעולה והסתייעות באנשי מקצוע (כגון: פסיכולוגים; מתאמים הוריים; מטפלים משפחתיים; וכיוצ"ב), המספקים תובנות ואף הנחיות פרקטיות המשליכות על ניהול התיק.
משמורת, אחריות הורית וחלוקת הסדרי שהייה
סוגיות העוסקות במשמורת ילדים הינן סוגיות משפטיות מורכבות אשר לעולם אינן פשוטות.
תביעת משמורת/אחריות הורית הינה תביעה לשהות פיזית של קטין בבית אחד מהוריו ויש להפריד בין היותו של הורה אפוטרופוס של קטין, משמע – האחראי לשלומו, חינוכו, בטחונו וצרכיו – לבין המושג "משמורת"/"אחריות הורית", המתייחס לשהות הפיזית של קטין בבית אחד מהוריו.
אפוטרופסות
בהתאם לחוק הכשרות המשפטית, ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. כאשר ילד נולד לזוג הורים, שניהם הופכים אוטומטית לאפוטרופוסים החוקיים שלו, כל עוד הוא קטין.
אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו.
רפורמה במונח משמורת
סוגיית המשמורת עברה רפורמות מרחיקות לכת בשנים האחרונות.
לאחרונה אף נפסק ע"י בית המשפט המחוזי, כי "במסגרת הנורמטיבית הקיימת כיום, ראוי להימנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן. תחת זאת יש לשאוף לכך שההסדרים שנקבעים על ידי בית המשפט - בכל הנוגע לאחריות ההורית ולהסדרי השהות - יהיו כאלה שיאפשרו את מימוש האחריות ההורית, שמבוטאת כיום במושג האפוטרופסות של שני ההורים, בצורה המטיבה ביותר, מבחינת טובתו של הקטין. במסגרת ההסדרים שייקבעו ייתן בית המשפט את דעתו, באותם מקרים בהם יהא נכון לעשות כן, על זהותו של מי מההורים כ"הורה אחראי" לקבלת אותן החלטות שהן "טפלות או אינהרנטיות" ושנוגעות לטיפול השגרתי והיומיומי בקטין".