
רפורמה במזונות קטינים
בשנת 2017, חלה רפורמה בסוגיית מזונות קטינים.
ההלכה החדשה (בע"מ 919/15(, הפכה את עולמנו המשפטי ושינתה מקצה אל הקצה את ההלכות הנוגעות למזונות קטינים, מתוך ראיה של שוויון. ההלכה החדשה קבעה חבות שווה על שני ההורים החולקים אחריות הורית משותפת וזמני שהות כמעט זהים עם ילדיהם, במזונות ילדים מעל גיל 6, תוך בחינת כלל הצרכים אל מול כלל היכולות, ותוך התחשבות בנטל המוטל על כל אחד מהצדדים ויכולתם.
במסגרת בע"מ 919/15 נקבע, כי במקרים בהם הצדדים משתכרים משכורות דומות (או בעלי פוטנציאל השתכרות זהה) ובהינתן והצדדים חולקים באחריות הורית משותפת של הילדים (חלוקה שווה של הסדרי השהייה), הרי שיש לחלק את נטל המזונות בין הצדדים באופן שיוויוני, כך שכל צד יישא במזונות הילדים עת הקטינים נמצאים בחזקתו.
בעוד שעד לפסק דין זה הטילו בתי המשפט לענייני משפחה את האחריות על אב המשפחה, תוך הימנעות מבחינת יכולותיו הכלכליות ביחס לאם, הרי שלאחר מתן פסק הדין, בבואו של בית המשפט לדון בנושאים אלו, אין לו כל העדפה מגדרית (גם בקרב זוגות חד מיניים).
העובדה שקיים שיקול דעת שיפוטי בפסיקת מזונות הילדים, המושתת על פרמטרים שונים, שכל אחד מהשופטים מייחס להם משקל שונה, וכן התמורות שחלו בפסיקת מזונות ילדים באחרונה, בפסיקתם של חלק מהשופטים, כל אלה מבהירים לנו, כי למעשה לא ניתן היום לנקוב בסכום מזונות כתחזית ודאית.
אני בעלת ניסיון רב בייצוג בתביעות מזונות קטינים (לרבות: תביעות להפחתת ו/או להגדלת מזונות), כאשר טובת הילד עומדת תמיד בראש מעייניי.
מזונות
סוגיית מזונות הילדים הינה סוגיה מהותית אשר במרבית המקרים מביאה למחלוקות עמן מתמודדים זוגות רבים המצויים במסגרת הליך גירושין.
חשוב לציין, כי כל ילד בישראל זכאי למזונות מהוריו ואין כל קשר לסטטוס במסגרתו הוא הובא לעולם (בין אם הוריו נשואים זה לזו; בין אם מדובר בידועים בציבור או בחד מיניים; בין אם לאביו לא היה ידוע דבר על קיומו ו/או הוא מסרב להכיר בו; ואף אם אביו נשוי לאישה אחרת; וכיוצ"ב).
ההלכה היהודית היא זו אשר קובעת
הכלל המשפטי הבסיסי הינו, כי כל אחד מההורים מחויבים לזון את ילדו הקטין. חובה זו - בכל הנוגע לבני זוג יהודים - נלמדת מהדין העברי וההלכה היהודית היא זו אשר קובעת את הכללים בעניין החובה של ההורים לזון את ילדיהם וכן את היחס שבו תתחלק ביניהם חובת המזונות. גם בית המשפט לענייני משפחה, שהינו ערכאה אזרחית, וגם בית הדין הרבני, דנים בנושא מזונות הילדים לפי הכללים שנקבעו בדין העברי.
כל מקרה לגופו
פסיקת מזונות הקטינים נעשית תוך בחינה של כל מקרה לגופו ונסיבותיו הספציפיות, כגון:
צרכיהם הבסיסיים של הילדים הספציפיים;
צרכים חריגים של הילדים;
הוצאות מדור (שכר דירה או משכנתא);
מספר הילדים במשפחה;
גילאי הילדים;
וכיוצ"ב.
כמו כן, נבחנת יכולתם הכלכלית של כל אחד מההורים, אשר אינה נמדדת רק על פי שכרם של ההורים בפועל, אלא גם על בסיס רכושם הכולל ופוטנציאל ההשתכרות שלהם.