top of page
couple-with-divorce-documents-at-table-at-home-2021-08-30-02-05-49-utc.jpg

חזקת השיתוף

על בני זוג ידועים בציבור (אשר בחרו שלא להינשא משיקולים אישיים שונים) ובני זוג אשר נישאו לפני שנת 1974 – חלה חזקת השיתוף.

חזקת השיתוף (אשר ניתנת לסתירה במקרים מסוימים) מבוססת על "כוונת הצדדים":  

כאשר עולה בידי אחד הצדדים להוכיח, כי כוונת בני הזוג הייתה לשיתוף מלא בחיי הנישואין, אז הנכסים שנצברו במהלך מערכת היחסים ייחשבו כנכסים המשותפים (גם אם הם רשומים ע"ש אחד מהם).

בכל שלב במערכת היחסים, רשאי כל אחד מבני הזוג לתבוע פירוק שיתוף בנכסים ו/או לעתור לפסק דין הצהרתי לפיו מחצית מהנכס שייך לו.

 

בית המגורים המשותף 

מרבית סכסוכי הרכוש נוגעים לבית המגורים המשותף של בני הזוג ובהיעדר הסכמה, יש לעתור לפירוק שיתוף בבית המגורים ומכירתו לאחד מבני הזוג או לכל המרבה במחיר.

אני עוסקת במנעד רחב של נושאים בענייני רכוש ולרבות: חלוקה ואיזון של כל מרכיבי הרכוש; תביעות פירוק ושיתוף בנכסים; איזון משאבים בדרך של חלוקה לא שווה בין בני הזוג; יישום הלכת השיתוף (החלה על זוגות שנישאו לפני שנת 1974 וכן על ידועים בציבור וזוגות חד מיניים); ונושאים נוספים בענייני רכוש.

ענייני רכוש ופירוק שיתוף

תביעות רכושיות אלו הן תביעות שבמסגרתן מבוקש לחלק את כל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של הצדדים.

ניהול תביעות רכושיות מצריך מומחיות, יצירתיות, ניסיון רב ואף הבנה עסקית רחבה.

במקרים רבים, תביעות רכושיות מצויות בלב ליבו של הסכסוך המשפטי ומשפיעות על ניהול כלל ההליכים ועל אפשרויות השיקום הכלכלי של בני הזוג ויכולתם לבנות עתיד משפחתי וכלכלי יציב. 

 

​מהם נכסים משותפים

נכסים שנצברים ע"י בני הזוג במהלך חייהם המשותפים (לרבות: נכסי מקרקעין, כספים, זכויות סוציאליות, מניות ואופציות ודברי ערך שונים) נחשבים כנכסים משותפים של בני הזוג, אלא אם כן הם דאגו לערוך הסכם ממון ובמסגרתו החריגו נכסים מסוימים ו/או נתנו הוראות בדבר חלוקה שונה של הרכוש ביניהם במקרה של פרידה.

​בגירושין או בפרידה, חלוקת הרכוש נקבעת בהתאם למועד הנישואין של בני הזוג:

על בני זוג אשר נישאו לאחר שנת 1974 – בין אם בנישואים דתיים (כדת משה וישראל) ובין אם בנישואים אזרחיים בחו"ל – חל חוק יחסי ממון בין בני זוג שקובע, כי עם התרת הנישואין או פקיעתם עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג לקבל את מחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג.

החוק מחריג נכסים שהיו למי מבני הזוג ערב נישואיהם, מתנות, ירושות, גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; או נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

בעת גירושין מתבצע הליך של איזון משאבים שמשמעותו עריכת איזון בין נכסי בני הזוג באופן שלכל אחד מהם יישאר שווי נכסים וכספים שווה לבן זוגו.

bottom of page